כשאני אומר "כשלון" הכל כמובן יחסי

2. טריסטן ת'ומפסון, קליבלנד קאבס (בחירה 4)

הוא קןלע 8.9 נק' למשחק, קוטף 7.8 ריב' ומחלק 1.3 אסיסטים ב-29.7 דקות משחק. אבל הוא היה בחירה רביעית פור גוד סייק. הקנדי הזה שלמד שנה אחת באוניברסיטת טכסס לא הביא את הקאבס בינתיים לשום מקום. תרוצים יכולים להיות מכאן ועד להודעה חדשה, אך הנקודה התחתונה היא שהוא בינתיים שחקן ממוצע מינוס, ובקבוצה חלשה כמו הקאבס הוא היה צריך לככב, אילו היה שחקן יותץר מבינוני. הוא לא שיחק רע, אבל בינתיים הוא לא משחק כמו שבחירה רביעית צריכה לשחק. עם ה-9'6 שלו ומוטות ידיים ארוכות מאד אני ציפיתי לפרןודוקציה הרבה יותר גדולה ממנו. בטכסס הוא חסם 2.5 פעמים במשחק. בקאבס הוא חסם בינתיים ב-14 משחקים, וכמעט 30 דקות למשחק, רק 6 כדורים ס"ה. הריבאונדים שלו בדסר, אין טענות, אבל עליו לשפר בהרבה את משחק ההגנה וההתקפה שלו כדי שלא יגדירו אותו כאכזבה.

3. י'אן ווסלי, וושינגטון ויזרדס (בחירה 6)

לפני שהצ'כי הזה (שמעולם לא שמעתי עליו לפני הדראפט) הגיע הנה, שמעתי עליו רק ניסים ונפלאות. ידעתי שלא מגיע הנה עוד 2.11 מ' כמו דריק נוביצקי, אבל חשבתי ש-2.11 כמו למאר אלדרידג' לפחות, כן מגיע הנה. אז מה קרה? כלום. מהומה רבה על מאומה. בקבוצה החלשה של וושינגטון הוא לא זסוכה ליותר מ-13.8 דקות למשחק, ותפוקתו היא כמעט אפסית אפילו ל14 דקות שהוא כן משחק – 2.4 נק' ו-2.4 ריב' למשחק, והרוב בגרארבג'-טיים כשלאף אחד לא חשוב יותר מהמשחק. הדבר היחיד שאני זוכר ממנו מהשנתיים האחרונות היתה הנשיקה הצרפתית שנתן לחברתו כשדייויד סטרן קרא בשמו בבחירה הששית. זאת היתה נשיקה שהיתה טובה מספיק לנשיקה האחרונה על האנייה טיטאניק הטובעת. אבל זה בגדול זה. אפילו כרוקי הוא קלע 4.7, פעמיים מעכשיו, אז מה עוד יש להוסיף.

4. נוריס קול, מיאמי היט (בחירה 28)

תגידו (ובצדק כלשהו) "מה אתה רותה מה-2'6 הקטן הזה שניבחר מס' 28? הוא כבר נועד טבעת והוא מחליף בפוינט בקבוצה האלופה. אוקיי, הכל טוב ויפה, אבל העונה הוא הפך ללא יותר מ-'נער ההחלפה' העולה מהספסל לתת למריו צ'אלמרס קצת מנוחה, מין "FILL-IN" במקום להיות הפוינט גארד המביא תנופה ואנרגיה חדשה. הוא קולע קצת יותר מחצי הנקודות של השנה שעברה (4.3) עם 2.4 ריב'. גם בדיוק קליעתו חלה ירידה דראסבטית – 33% מהפארקט ו-23% מה-3, ב-18.8 דקות משחק. בינתיים הוא לא הפוינט גארד שקיוויתי שיהיה – פורץ, מהיר, דינמי, קורע רשתות, מאיים על מקומו של צ'אלמרס. עבורי הוא מהווה בינתיים אכזבה גדולה.

5. קליי ת'ומפסון, גולדן סטייט ווריורס (בחירה 11)

ציפיתי להרבה יותר מה-7'6 סווינג-מן הזה שהגיע עם כל כך הרבה הופלה. אין לי טענות למספר הנקודות שלו – 15.0 למשחק – אם כי לשחקן בדרך לכוכבנות צריכות להיות עוד 7-10 נקודות למשחק ב-34.8 דקות שהוא משחק. הוא קוטף רק 3.6 ריב', עם 2.2 אס', והוא לא שיפר את הווריורס כהוא-זה. עוד לא היה משחק העונה בו הוא היה האדם, ובחירה מס' 11 חייבת היא בחירה שאתה מצפה ממנה להיות כוכב המשחק פה ושם לפחות. הנקודה התחתונה העונה (בינתיים) היא שהוא לא שיפר את הגולדן סטייט, והוא ניבחר מס' 11 כדי לשפר אותה. הוא בינתיים ONE DIMENTIONAL PLAYER – שחקן הרואה את הסל, אבל לא רואים אותו במלחמה על כדורים בצבע, או בעזרה בהגנה קבוצתית. ה-15.0 נקודות שלו נקלעות באחוז נמוך.ג'מאל קראופורד אן קווין מרטין מהספסל הוא לא!